גזר דין בתיק ת"פ 17368-05-11

1.  ביום 1.5.2011 סמוך לשעה 08:40,  נפגעה אסמהאן גית ז"ל (להלן: המנוחה), ילידת 1964, באורח קשה בראשה ובגופה מרכב שנהג בו הנאשם. מספר ימים לאחר מכן נפטרה המנוחה כתוצאה מהתאונה.

הנאשם, שנהג בעת האירוע ללא רישיון נהיגה, ברכב ובכביש שאינו מכיר, לאחר שעישן חשיש ובמהירות העולה על המותר, ואשר נמלט ממקום האירוע לאחר התאונה, הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז-1977, הפקרה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961, בנהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה, בנהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ך-1970, במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54 ותקנה 51 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 ובנהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 64ב(2) לפקודת התעבורה.

2.  שירות המבחן הגיש תסקיר לגבי הנאשם.

על פי האמור בתסקיר, הנאשם בן 21, רווק, עצור מזה כ- 21 חודשים, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בראס אלעמוד ועבד באופן לא קבוע במכולת שבבעלות המשפחה.

קצינת המבחן התרשמה מבחור צעיר, אשר מנסה, ללא כלים, להתמודד עם התוצאות הטראגיות של מעשיו.

צויין כי מגיל צעיר התגלו אצל הנאשם בעיות התנהגות, אשר החריפו בגיל 18, ובין היתר באו לידי ביטוי בקושי להתמיד במסגרת תעסוקתית, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים, וכן התחברות לחברה שולית.

בתסקיר התייחסות למשפחת המוצא של הנאשם. צויין כי הוריו נמצאים במצוקה בעקבות התוצאות הקשות של העבירה. התקיימה סולחה עם משפחת בעלה של המנוחה, ומשפחתו של הנאשם נאלצה לשלם למשפחת המנוחה מאות אלפי שקלים. לדברי אביו של הנאשם, אלמלא שילמה המשפחה סכומים אלה, עלול היה הדבר להוביל לאירועים של נקמה מצד משפחת המנוחה.

לגבי הנאשם צויין כי הוא מקבל אחריות על ביצוע העבירה אך הדגיש כי לא התכוון לקחת חיי אדם. לתחושתו של הנאשם, העבירה בוצעה שלא בשליטתו, "בעל כורחו". קצינת המבחן התרשמה מקושי של הנאשם לקחת אחריות עמוקה על מעשיו, מקושי לעשות את החיבור בין התנהלותו טרם ביצוע העבירה לבין התוצאות ההרסניות והקשות של מעשיו.

הנאשם ביטא מצוקה על רקע מעצרו הממושך, בהיותו פעם ראשונה במעצר. קצינת המבחן התרשמה כי הוא מתקשה להתמודד עם ההשלכות ומימדי התוצאות של מעשיו.

אשר להמלצה - לאור מכלול הנסיבות לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית, והמליצה על עונש מוחשי ומציב גבולות במסגרת המאסר.

3.  ראיות לעונש:

במסגרת הראיות לעונש העיד, מטעם הנאשם, מר נעים ג'ית, אחיינה של המנוחה.

לדברי העד, משפחתו של הנאשם הביעה מיד לאחר התאונה נכונות לעשות סולחה. תחילה, בשעה שהמנוחה עדיין הייתה בחיים, נערכה סולחה ראשונה, ולאחר שנפטרה נערך הסכם סולחה חדש, במסגרתו שילמה משפחתו של הנאשם 70,000 דינר ירדני.

לדברי העד, כיום היחסים בין שתי המשפחות בסדר.

לשאלת ב"כ הנאשם ציין העד כי אילו נשאר הנאשם בזירת התאונה "היה מקבל מכות רצח".

כן העיד אביו של הנאשם לעניין הסולחה. לדבריו, סכומי הכסף הגדולים גוייסו מקרובי משפחה, משכנים, מאנשים שיכולים לתרום ולהלוות כספים. המשפחה חייבת להחזיר את הכספים לכולם.

4.  טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי יש להתייחס להתרחשויות כשני אירועים נפרדים, האחד קודם לפגיעה במנוחה ועד לפגיעה, והשני המעשים שלאחר מכן.

לגבי האירוע הראשון התייחס למעשיו של הנאשם, אשר רכש לעצמו רכב ללא שהיה לו רישיון ונהג מבלי שהסדיר את נהיגתו, ואף מבחן תאוריה לא עשה. בכך, לדבריו, הפקיר הנאשם את הנפגעים העתידיים לחסדים הכספיים של אחרים או של המדינה. כן התייחס לנהיגה תחת השפעת סמים, אשר פוגעת בביטחון בדרך של משתמשים אחרים.